(לכבוד אירושקה שהפצירה בי. )
כמה טוב לי הלבד הזה.
אף אדם לא תלוי בי ואני לא תלויה בהם.
שקר גס כמובן, כי אני תלויה בהוריי באופן בלתי נמנע,
ואהבתי לחבריי משאירה אותי
פחות או יותר -
שפויה.
אבל בהחלטה לשחרר ולא
להזדקק לאף אדם
יש כח בלתי יתואר.
לבוא שלמה ורגועה
לכל מקום
ולדעת שדבר לא יפר את שלוותי
ושביכולתי לעשות בדיוק מה שטוב לי
נותנת חירות נהדרת.
אני נזכרת יותר ויותר באנשים שמעוררים בי רגשות חמים באמת.
אנשים מהעבר ואנשים שאולי רחוקים פיזית אבל אני אוהבת מאד.
כמו נרי. ואירה (מיותר לציין איזה, נכון? :)). וענבל, ומרים ואלה. אפילו רגשות חיוביים כלפי עדי.
הייתי במסיבה ממש טובה אתמול, ואז יצאתי עם חברות מהצבא למולי בלומס. שתיתי מעט אבל עישנתי הרבה.
מתתי מעייפות אבל לא הצלחתי לישון טוב, התעוררתי רועדת עם צמרמורות בכל הגוף. זה היה מוזר ומלחיץ, אבל זה עבר פחות או יותר, אז נרגעתי.
אני כל הזמן נזכרת כמה טוב עוד לפניי.
אני רוצה לעשות המון דברים. ואני רוצה להשקיע את כל האנרגיה בעצמי. כיף לי ככה. אין לי טיפת סבלנות למערכות יחסים או לכל דבר שלא נגמר באורגזמה ובעיטה בתחת. נכון תמיד בתקופות כאלה מוצאים הכי בקלות? וואו, אין לי כח לזה.
התמכרתי לרגאיי קשות! אני כל הזמן מקשיבה למתיסיהו, הוא מדהים בעיניי. השיר Youth בלתי יאמן.
"Young man control in your hand
Slam your fist on the table
And make your demand
Take a stand
Fan a fire for the flame of the youth
Got the freedom to choose"
ענק. :) הם עלו על משהו ללא ספק בשילוב בין ג'וינט לרגאיי.
אני רואה המון סרטים, קוראת עיתונים וספרים, מתחברת לאט לאט לעולם הזה. זועמת על סמיר קונטאר ומתוסכלת מהמצב הנהדר של חזבאללה. בחיי, כמו שעשיתי בעת חיסולו של עמאד מורנייה, אני מאחלת לכולם שיבוא על כולנו לטובה חג נצראללה שמח. סעמק.
אני מרגישה יותר ויותר איך החיים הם מה שאתה עושה מהם, ואני לא צריכה אף אדם שימלא אותי או את שגרת היום שלי. אני מתקדמת לאט אבל השינוי מתרחש, לאט לאט, כמו התייבשות העלים ותחילת השלכת.
בקרוב תהיה לי עבודה ממש טובה. ורשיון. וגיטרה וקלידים ותופים, וחור אפילו יותר גדול בראש של ההורים שלי. :)
שזה רק פלוס. :)
בנימה אופטימית זו.
כמה טוב לי הלבד הזה.
אף אדם לא תלוי בי ואני לא תלויה בהם.
שקר גס כמובן, כי אני תלויה בהוריי באופן בלתי נמנע,
ואהבתי לחבריי משאירה אותי
פחות או יותר -
שפויה.
אבל בהחלטה לשחרר ולא
להזדקק לאף אדם
יש כח בלתי יתואר.
לבוא שלמה ורגועה
לכל מקום
ולדעת שדבר לא יפר את שלוותי
ושביכולתי לעשות בדיוק מה שטוב לי
נותנת חירות נהדרת.
אני נזכרת יותר ויותר באנשים שמעוררים בי רגשות חמים באמת.
אנשים מהעבר ואנשים שאולי רחוקים פיזית אבל אני אוהבת מאד.
כמו נרי. ואירה (מיותר לציין איזה, נכון? :)). וענבל, ומרים ואלה. אפילו רגשות חיוביים כלפי עדי.
הייתי במסיבה ממש טובה אתמול, ואז יצאתי עם חברות מהצבא למולי בלומס. שתיתי מעט אבל עישנתי הרבה.
מתתי מעייפות אבל לא הצלחתי לישון טוב, התעוררתי רועדת עם צמרמורות בכל הגוף. זה היה מוזר ומלחיץ, אבל זה עבר פחות או יותר, אז נרגעתי.
אני כל הזמן נזכרת כמה טוב עוד לפניי.
אני רוצה לעשות המון דברים. ואני רוצה להשקיע את כל האנרגיה בעצמי. כיף לי ככה. אין לי טיפת סבלנות למערכות יחסים או לכל דבר שלא נגמר באורגזמה ובעיטה בתחת. נכון תמיד בתקופות כאלה מוצאים הכי בקלות? וואו, אין לי כח לזה.
התמכרתי לרגאיי קשות! אני כל הזמן מקשיבה למתיסיהו, הוא מדהים בעיניי. השיר Youth בלתי יאמן.
"Young man control in your hand
Slam your fist on the table
And make your demand
Take a stand
Fan a fire for the flame of the youth
Got the freedom to choose"
ענק. :) הם עלו על משהו ללא ספק בשילוב בין ג'וינט לרגאיי.
אני רואה המון סרטים, קוראת עיתונים וספרים, מתחברת לאט לאט לעולם הזה. זועמת על סמיר קונטאר ומתוסכלת מהמצב הנהדר של חזבאללה. בחיי, כמו שעשיתי בעת חיסולו של עמאד מורנייה, אני מאחלת לכולם שיבוא על כולנו לטובה חג נצראללה שמח. סעמק.
אני מרגישה יותר ויותר איך החיים הם מה שאתה עושה מהם, ואני לא צריכה אף אדם שימלא אותי או את שגרת היום שלי. אני מתקדמת לאט אבל השינוי מתרחש, לאט לאט, כמו התייבשות העלים ותחילת השלכת.
בקרוב תהיה לי עבודה ממש טובה. ורשיון. וגיטרה וקלידים ותופים, וחור אפילו יותר גדול בראש של ההורים שלי. :)
שזה רק פלוס. :)
בנימה אופטימית זו.
